חודש יוני חתם את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה, והמחיש כיצד אותו אירוע גיאופוליטי יכול להוביל לתגובות שונות לחלוטין בשווקים. בעוד שברוב העולם ההתפתחויות מול איראן התקבלו בחיוב ותמכו בנכסי הסיכון, בישראל הן הובילו לחודש החלש ביותר בבורסה מאז אוקטובר 2023.

הפער הזה לא נבע מהאירועים עצמם, אלא מהאופן שבו הם השפיעו על ציפיות המשקיעים. ככל שהתברר כי התרחיש שממנו חששו השווקים יותר מכל, שיבוש ממושך באספקת הנפט העולמית, אינו מתממש, ירדו מחירי הנפט, התמתנו ציפיות האינפלציה, והמשקיעים חזרו להתמקד בגורמים שמובילים את השווקים לאורך זמן: צמיחת רווחי החברות, המשך ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית והמדיניות המוניטרית. דווקא בישראל התברר כי המשקיעים עדכנו את ציפיותיהם לגבי האפשרות שסיום המערכה יביא עמו גם מציאות אזורית טובה יותר עבור ישראל, ציפייה שכבר החלה לקבל ביטוי במחירי הנכסים.

בארה"ב הסתיימה המחצית הראשונה של השנה בתשואות מרשימות. מדד S&P 500 עלה בכ-10% מתחילת השנה, הנאסד"ק בכ-20%, ומדד ראסל 2000 בלט עם זינוק של כ-22%, עדות לכך שהראלי התרחב בהדרגה מעבר לענקיות הטכנולוגיה גם לחברות קטנות ובינוניות.

במקביל, המשיכו לבלוט חברות השבבים והזיכרונות, שנהנו מהמשך ההשקעות של ענקיות הטכנולוגיה בדאטה סנטרים ובתשתיות הבינה המלאכותית. מוקד העניין של המשקיעים עבר מהשאלה האם מהפכת ה-AI תימשך, לשאלה אילו חברות צפויות ליהנות מהמשך ההשקעות לאורך שרשרת הערך.

גם תמונת המאקרו נותרה חיובית יחסית. הירידה במחירי הנפט סייעה להתמתנות ציפיות האינפלציה, בעוד שנתוני שוק העבודה הצביעו על התקררות מסוימת, אך לא על האטה חריפה בפעילות. במקביל, יו"ר הפדרל ריזרב החדש, קווין וורש, הותיר את הריבית ללא שינוי והבהיר כי המדיניות תמשיך להיות תלויה בנתונים. בהתאם, השוק אינו מתמחר כיום הפחתות ריבית בארה"ב בטווח הקרוב.

גם אירופה ויפן סיכמו מחצית ראשונה חיובית. מדד Euro Stoxx 50 עלה בכ-11% מתחילת השנה, בעוד שמדד ניקיי זינק בכ-40%, על רקע שיפור ברווחיות החברות, רפורמות בממשל התאגידי והמשך זרימת ההון לשוק המקומי.

בישראל התמונה הייתה שונה

מדדי ת"א-35 ות"א-125 ירדו בכ-9%-9.5% במהלך חודש יוני, ובכך רשמו את החודש החלש ביותר מאז אוקטובר 2023. עם זאת, גם לאחר הירידות הם עדיין מסכמים את המחצית הראשונה של השנה בעלייה של כ-12% וכ-9.5% בהתאמה. במילים אחרות, חודש יוני לא מחק את הראלי המרשים שנרשם מתחילת השנה, אלא בעיקר מיתן אותו.

להערכתנו, הירידות אינן משקפות אכזבה מהישגי המערכה הצבאית, אלא התאמה של הציפיות לגבי היום שאחריה. במהלך החודשים האחרונים החלו המשקיעים לגלם לא רק הצלחה צבאית, אלא גם שינוי במאזן הכוחות האזורי, ירידה נוספת בפרמיית הסיכון ושיפור בסביבה המדינית והכלכלית.

ככל שהתבררו תוצאות המערכה, התברר כי לפחות בשלב זה חלק מהציפיות הללו אינן מתממשות. בעוד שבעולם התמקדו המשקיעים בעיקר בהסרת האיום על הכלכלה העולמית ובפתיחת מצרי הורמוז, בישראל התחזקה ההערכה שהשינוי האזורי שתומחר בחלקו עדיין רחוק מלהתממש, ושחלק מהאיומים האסטרטגיים נותרו בעינם. בהתאם, לאחר חודשים של ביצועי יתר, בוצעה התאמת תמחור בשוק המקומי.

אותו שינוי בסנטימנט לא בא לידי ביטוי רק בשוק המניות. השקל נחלש בכ-6% מול הדולר וחזר להיסחר סביב 3 שקלים, התחזקו ההערכות להמשך הפחתות ריבית מצד בנק ישראל על רקע אינפלציה שנותרה בתוך היעד, וגם שוק האג"ח שיקף את השינוי בציפיות.

במילים אחרות, לא רק מחירי המניות השתנו, אלא גם מכלול הנחות העבודה שעליהן נשען הראלי של החודשים הקודמים.

למרות הירידות, לא נרשמו סימנים לאובדן אמון בשוק המקומי. מחזורי המסחר נותרו גבוהים, שוק ההנפקות המשיך להיות פעיל ואף נרשמו רכישות נטו של משקיעים זרים. נראה כי עיקר השינוי היה בתמחור ובציפיות, ולא בהערכת החוסן של הכלכלה הישראלית.

הפער שנפתח במהלך יוני בין ביצועי השוק הישראלי לבין השווקים בעולם סיפק המחשה נוספת לחשיבות הפיזור. בתוך חודש אחד בלבד נפתח פער של כ-14.5% בין ההשקעה בת"א-125 לבין ההשקעה ב-S&P 500 במונחים שקליים. חלק מהפער נבע מהתחזקות הדולר, אך עיקרו שיקף את ההבדלים החדים בביצועי שני השווקים.

דווקא לאחר תקופה שבה שוק מסוים מוביל, טבעי להגדיל אליו את החשיפה. אולם חודש יוני המחיש עד כמה קשה לדעת מראש איזה שוק יוביל בהמשך. לכן, פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי אינו נועד למקסם את התשואה בכל חודש, אלא לבנות תיק השקעות עמיד יותר לאורך זמן ולאפשר למשקיעים ליהנות ממנועי הצמיחה של שווקים שונים לאורך מחזורי השוק.

ביצועי המדדים והמטבעות